תוצרת הארץ במכרזים: ההעדפה המתרחבת — והזדמנות לספק המקומי

אחד הכלים המשמעותיים — ולעיתים הפחות מנוצלים — שעומדים לרשות ספקים מקומיים במכרזים ממשלתיים הוא העדפת תוצרת הארץ. בשנה האחרונה המנגנון הזה מקבל רוח גבית, עם מהלך להרחבת החובה לגופים ציבוריים נוספים.

איך עובדת ההעדפה

על פי תקנות חובת המכרזים (העדפת תוצרת הארץ), הצעה לרכישת טובין מתוצרת הארץ זוכה גם אם מחירה גבוה — ובלבד שאינו עולה ביותר מ-15% על מחיר ההצעה המתחרה ליבוא. בהתקשרויות של חברות ממשלתיות שמייצאות 30% לפחות מתוצרתן שיעור ההעדפה הוא 10%. לצורך מימוש ההעדפה נדרש אישור רואה חשבון על שיעור המרכיב הישראלי במחיר ההצעה.

מה חדש בשנה האחרונה

פורסמה טיוטת תקנות להערות הציבור שמטרתה לחזק ולהרחיב את ההעדפה — בין היתר החלת חובת ההעדפה על גופים נוספים מעבר לממשלה המרכזית, וקידום מהלך להרחבתה גם לרשויות מקומיות ולקופות חולים. בנוסף, ברכש גדול נדרש לעיתים שיתוף פעולה תעשייתי בהיקף של 35% לפחות משווי ההתקשרות.

התובנה לספק

עבור יצרן או ספק מקומי, מרווח של עד 15% הוא יתרון תחרותי דרמטי. כדי לממש אותו בפועל צריך להיערך מראש: להכין את אישור רואה החשבון על המרכיב הישראלי, להבין כיצד מחושב שיעור ההעדפה במכרז הספציפי, ולעקוב אחר ההרחבה — שפותחת שווקים חדשים (בריאות, שלטון מקומי) שבהם ההעדפה לא חלה בעבר.

מגמה

חיזוק התעשייה והייצור המקומיים הפך ליעד מדיניות מוצהר, וההעדפה מתרחבת מעבר לממשלה המרכזית. ספקים מקומיים שמכירים את הכללים — ומוכיחים את המרכיב הישראלי כראוי — נמצאים בעמדת זינוק טובה.

מקורות: אתר הממשלה — טיוטת תקנות העדפת תוצרת הארץ להערות הציבור · אתר הממשלה — חוק חובת המכרזים · מינהל הרכש הממשלתי — דיני מכרזים